Page 1
שנד עטרת כל כלי יוצר עליך לא יצלח * וכל לשון צבי תקום אתך למשפט תרשיעי * זאת נחלת עבדי ד' וצדקתם מאתי נאום ד' (ישעיי נייד) אדוננו הרמב"ם אשר כל רז מענינים הנוגעים לעם ישראל ודת משה, בכלל ובפרט, לא היה נעלם מאתו, כבר הביט וראה בספרו אגרת תימן, מכונה פתח תקוה, יכי בנבואה זאת צפונה כוונה עמוקה, מאיכות הצלת עם ישראל מרדיפות שונות, אשר שוטני נפשנו מחרפים מאז את תפארת ישראל, ושלשה מינים המה, ואנחנו נבאר ענין זה ביתר שאת, הן לפי מעמדנו המדיני עתה, ולפי מעמד החכמה גם כן: מין הראשון אלו אשר עמדו רק על גופנו ומאודנו, מבלי להשאיר לנו שם ושארית, = כמושלים הראשונים, פרעה, עמלק, המן,/ אשר זדון/ לבם הרע השיאם, להרע לנו בפועל להרוג ולאבד בחרבם הקשה את שאריתנו, ויעדנו השם יתברך ע"י עבדו, כי כל כלי יוצר עליך לא יצלח, וכלי משחיתם עליהם ישיבו, והמה יכרעו ויפלו, ולא לבד שלא תעשה ידיהם תושיה, רק דבר אשר זדו עליהם תסוב ויבושו מסברם : מין השני אלו אשר לא מצאו דופי בהאומה עצמה, ולא באו עליה משנאתם להעם, רק מצד שנאת הדת, וענין התורה לבדה אשר היא לנו למנה, היתה ראשית הסיבה | לכל | הרדיפות, | כמו אנטיאכוס עפיפאנוס במשך בית שני, וכן חורו של שמד בחורבן ביתר, ובזמן אחרון הגירוש הגדול בצרפת, בשנת ויגרשהו ויל"ך, ובספרד בשנת מזר"ה ישראל, וכל עסקם באו רק להעבירנו | על | הדת, וענין | אנטיאכוס זתחבולותיו מפורסם, הן בספרי החשמונאים, זהן | ביוסיפון | לרומיים | במאמר המכונה מאקאבעער, טענות אנטיאכוס עם הישיש אלעזר הכחן -- לפ"ד בעל מאור עינים, הוא הכהן אלעזר אשר שלח שבעים זקנים לאלכסנדריא שיעתיקו התארה. ליונית, -- זעם האשה ושבעה בניה אשר הובלו לטבח, מפני שלא רצו לעזוב דת. אבותם -- וע' פיוט לשכת. חנוכה, וע (גיטין נ"ו: ע"ב) שמוזכר מאורע זאת על. טיטוס -- וכן הקריב חזיר על מזבח הי למען עשות המתועב בעיניהם, וכן העמיד צלם בהיכל, למען טמא מקדש הי, וגזר שלא ימולו ביניהם, וכן בשעת שלפי השמד -- אחר חורבן ביתר. -- גזרו כל הסומך נהרג, וכל הנסמך. יהרג -- (סנהדרין ייד ע'א) : וגזרו שלא ימולו בניהם (מעילה ייז ע'א) וספרו במדרש שאמר אחד לחברו, על מה אתה יוצא להרג, על שמלתי בני, על מה אתה יוצא' לצלוב על ששמרתי השבת, ועוד העלילו על תורתנו | הקדושה, שבאה לצוות עלינו ענינים+ זרים ונתעבים, כמו שהעלילו היוונים, שהכהנים מאכילים ומשקים בבית קדשי הקדשים לליווני אחד, וביום מיוחד שולחים אותו לעזאזל, וכן העלילו. עלינו. כי דמות חמור נמצא אצלנו בבית המקדש, זכר לחמור אשר הוליך מים בישימון דרך: עת צאתם ממצרים, ע' בספרו של יוסף הכהן מכונה נגד אפיאן, ועוד בחורבן בית ראשון מצינו שהעלילו עלינו עמון ומואב, כי הכרובים אצלנו בבית המקדש מופנים לעבודה,: וטענו עלינו לא הייתם אומרים שאין אומה זאת, עובדת עבודה זרה ראו מה מצינו אצלם (יומא ניד ע'ב) ומדרש קינות פתיחה רבי יצחק פתח, בושנו כי שמענו חרפה, וכן מצינו בנבואת (יחזקאל. ל"ו) שהאומות. טעני על ישראל אוכלת אדם את, היינו העלילה שישראל מערבים דם אדם: במצות המוכנים לפס עיין אברבנאל שם, וכן טענו עוד שישראל מקריבים קרבן אדם לריח ניחוח, ועוד בדורנו ובדורות הקודמות, חזקו מנגדנו בטענות כאלו על עם ישראל, כאשר ראיתי להמתלוצץ וואלטער, הצרפתי, כי מהענין שקרה עם בת יפתח, ומן הקרא (ויקרא כ5"ז) שנאמר כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת, תלה את שגיונותיו שקרבן אדם היה נהוג אצלנו, ונגד אלו הכזבים
